מתוך המציאות הזאת ולאחר שנים רבות של מחקר, הוראה, לימוד וביקורים במרכזי חדשנות בעולם, הגעתי למסקנה שרק התעשייה יכולה לתקן את המצב הקיים, לתעשייה יש את הכסף ולתעשייה יש את הצורך. התעשייה חייבת היום עובדים רלוונטיים, חכמים והכי חשוב יצירתיים שיכולים ליצור ערך רב בזמן קצר, חיים של ארגון אינם כורח, כמו בני אדם לארגון יש מחזור חיים משלו, וללא ייבוא של אנרגיה חדשה במילים אחרות חדשנות, מאוד קשה לשרוד בסביבה תחרותית משתנה. חברות רבות הבינו את זה ויש הרבה מאוד סיפורי הצלחה של חברות כמו ווירפול שבהובלת המנכ"ל הבינו את הצורך, התאימו את החברה ויצרו ערך גדול ומשמעותי.
כיום יותר מתמיד צריך חדשנות, התעשייה זקוקה לעובדים יצירתיים שיכולים ליצור ערך, למה? עובדים לא קמים בבוקר ומחליטים להיות יצירתיים ולא יכולים ככה סתם ליצור חדשנות, הם חייבים כלים, צריך להנגיש להם טכניקות ומודלים, הם חייבם הכשרה (שלא קבלו במוסדות החינוך). הסדנא להכשרת סוכני חדשנות נותנת מענה מלא לתעשייה איך לפתח יצירתיות בקרב עובדים ולהכשיר אותם כסוכני חדשנות ומלמד אותם איך ליצור ערך מידי לארגון בסיום התהליך.
מערכת החינוך במתכונתה הנוכחית והאקדמיה ברובה אינם יכולים להדביק את קצב השינויים הנדרש בכדי לחנך בוגר רלוונטי עם ארגז כלים מעשי ויעיל לשוק העבודה. מצב זה נוצר בגלל קבעון, הרגל, תקציב ואולי רגולציה. אולם זה לא משנה את המצב! תוכניות הלימודים אינם מותאמות לתעשייה המשתנה, ושיטות ההוראה לא רלוונטיות לדור ה Z, שיטות ההערכה קרי בחינות הבגרות שמעריכות שינון ולא סקרנות או מחקר כבר לא משקפות ערך או ידע.
לצערי, מוסדות החינוך ימשיכו לגדל דורות של בוגרים שאינן מוכנים לתעשייה המשתנה ולאתגרים הגדולים של שוק העבודה ודווקא ארגז הכלים החשוב ביותר שברור וכדי שכל בוגר ואזרח ירכשו וכדי שיהיה להם בחיים לא נלמד. אני מתכון ל"ארגז כלים של יצירתיות", אם כן מי יכול לעשות את התיקון? צה"ל עושה בחלק מהיחידות עבודה מדהימה, אבל רק אחוז קטן מהחיילים זוכים לזה... אז התיקון לעוולה נותר בפני בעל העניין המרכזי – התעשייה. לתעשייה יש את התמריץ ואת היכולת להכשיר וללמד את העובדים שלה להיות בעלי ערך ומשמעות שיתרמו לחברה.
הכשרת סוכני חדשנות
התוכנית להכשרת סוכני חדשנות בארגונים
לנוכח המצב שתיארתי לעיל, ומקומה של התעשייה כבעלת עניין מרכזי להחדרת חדשנות ויצירת ערך נמצא שהדרך היעילה והטובה ביותר היא דרך הכשרת עובדים להיות סוכני חדשנות ביחידות שלהם, בארגונים שלהם, בין אם זה תעשייה שמרנית, תעשיית ההיי-טק, שירותים או מערכות ממשלתיות, זה לא משנה כולם זקוקים לחדשנות וכולם מבינים שהחדשנות הרלוונטית מגיעה מלמטה למעלה ולא הפוף.
בעשור האחרון אני עמל לבנות את התוכנית הטובה ביותר להכשרת סוכני חדשנות, סדנא או במילים אחרות ארגז כלים שייתן מענה לכל הידע, כלים, מודולים וטכניקות שיכולות והוכחו כיעילות מאוד בפיתוח היצירתיות. למה אני מתעקש במאמר זה לדבר הרבה על יצירתיות?
כי יצירתיות יוצרת ערך משמעותי ובמקרים אחדים יכולה לחולל שינוי משמעותי שמוביל לחדשנות פורצת דרך. ומה לגבי דמיון? האיור שלפניכם, מתוך הספר השני שלי, ממחיש את ההבדלים בין, דמיון, יצירתיות וחדשנות.
✔️ דמיון זה עניין חשוב, שכן זה השורש של יצירתיות וחלק בלתי נפרד מהמשוואה.
✔️ יצירתיות חשובה מאוד וחייבת להימצא כדי לחולל חדשנות וערך. היא למעשה תנאי מקדים לחדשנות.
✔️ חדשנות היא הדבר החשוב ביותר כי היא התוצאה וברוב המקרים היא יוצרת תזרים כספים לבעלי עניין או מחוללת שינוי בחיי אדם. היא מבוססת לרוב על אנשים יצירתיים שמעיזים.
בשנת 1987 זכה החוקר פרופסור רוברט סולו בפרס נובל לכלכלה. הוא זכה בכבוד החשוב ביותר בזכות "תיאוריית הצמיחה" שפיתח. הוא זיהה שהתקדמות טכנולוגית וחדשנות הן מנועי הצמיחה החשובים ביותר לכלכלה. מאז חלפו שלושים שנה וכיום יש תמימות דעים בקרב חוקרים, מנהלים ופוליטיקאים, לחדשנות יש השפעה משמעותית על יצרנות ותפוקה ברמת המפעל וברמת המדינה. כיום הגישה עוד יותר מתקדמת ורואה בחדשנות (מזכיר לכם שחדשנות נגזר מיצירתיות) בתור מכניזם המניב צמיחה כלכלית ברמה הלאומית שיודעת להמיר הון חברתי לערך כלכלי.
מתוך האמור לעיל נבנתה התוכנית להכשרת סוכני חדשנות
הכשרת סוכני חדשנות
סדנה מחוללת שינוי
כאמור הסדנא כוללת ארבע ימי הכשרה ומספר שבועות של הנחייה אישית. ההבדל הוא שהתוכן שנלמד כל יום הוא חדש, כלומר, כל יום נדרשים כל המשתתפים ללמוד, לממש כלים וטכניקות יצירתיות, לקבל משוב ולהכין פרויקט. זה מפתח את המיומנויות הבאות: דוחה פורמטים סטנדרטיים לפתרון בעיות; מפתח עניין במגוון רחב של תחומים הקשורים; מטפל בבעיות מנקודות מבט מרובות. המשתתפים חווים שיטות ניסוי וטעייה בניסויים שלהם, הכל בעל אוריינטציה עתידית, מחזק פיתוח ביטחון עצמי, וכל זה תוך כדי למידה איך להימנע משיפוט חיצוני. הסדנא מלמדת גישות שיכולות לחולל מהפכה, לחסוך זמן, לחסוך כסף, לתת מענה לבעיות או צורך ולהגיע להחלטות במהירות. בסיום התהליך הצוותים המשתתפים נדרשים להגיש פרויקט מעשי הכולל מוצר חדש או פתרון לאתגר במחלקה שלהם, פתרון יצירתי, מה שהופך את ההכשרה למעשית מאוד.
המודל שמוצג כאן באיור, מראה את השלבים של הסדנא הייחודית בדרך להכשרת סוכני חדשנות.
בכדי להישאר תחרותי בעולם המתפתח דרושה הבנה של המערכת האקולוגית של יצירתיות ברמות מרובות. נטייה זו תגדל ותהיה קיצונית בעתיד. על התעשייה להבין במהירות שזהו הכיוון העתידי, והישרדותם והרלוונטיות שלה תלויות ביצירתיות של העובדים שלהם מחד גיסא ויכולת העובדים לחולל חדשנות מאידך גיסא. אני לא מכיר דרך יותר יעילה ורלוונטית מלבד הכשרה חכמה ומעשית בכדי להשיג את המטרות לעיל, בנוסף הסדנא תשיג עוד תוצר שאינו פחות חשוב, השקעה בעובדים, פיתוח עובדים ובמקרים רבים שימור עובדים טובים.