בני אדם נולדים עם מידה לא מבוטלת של יצירתיות, ואם לא כן, איך אפשר להסביר את השרידות של המין האנושי? בני אדם בכל התקופות ידעו לפתח כלים כדי לשרוד ולצמוח אל מול איתני הטבע, חיות טרף ובני אדם אחרים. התקופה הנוכחית מאתגרת, שכן היא מזמינה טכנולוגיה מהפכנית, עושר חומרני (במדינות המפותחות) בחירה מרובה, חוכמת המונים, שינויים בהרגלי הצריכה והתעסוקה. אולם, היא גם גרמה לבני האדם לאמץ התנהגות יותר שיפוטית, פסיבית והומוגנית וזה בולם יצירתיות. בכל חברה או קהילה יש את החולמים ויש את העושים. אני אוהב את החולמים שיודעים גם לעשות. מי שרוצה לעשות וליצור ערך במאה העשרים ואחת צריך להיות פתוח ויצירתי.
אני מקווה שהספר יסייע לכם לפתח את היצירתיות שלכם, של ילדיכם ושל העובדים שלכם, וידריך אתכם להיות חולמים גדולים ויותר מכך, אנשי עשייה גדולים. הספר הוא מצפן שמטרתו לנווט אתכם במסלול אחר בקבלת החלטות ובהסתכלות על החיים. זִכרו שיצירתיות זה מכלול של תפיסות וטכניקות שניתן ללמד כל אחד. הספר כולל מגוון רחב של מודלים וכלים שהוכחו כיעילים ותורמים לפיתוח היצירתיות, אולם לפני הכול, חשוב שתמצאו את ההשראה שלכם, שכן ללא השראה אי אפשר להתחיל תהליך של פיתוח יצירתיות. ההשראה שלי זה המשורר, הזמר והאומן לאונרד כהן.
הכהן הגדול
לאונרד כהן הוא ההשראה שלי מגיל צעיר, הוא היה שם בשנות התבגרותי, הוא היה בתל-אביב בשנת 2009 כשאבי שכב בבית חולים, הוא היה לצידי כשהתחתנתי ושילדיי נולדו, כשסבלתי וכששמחתי. הוא היה המודל שלי ליצירתיות: הוא היה משורר, מוסיקאי, זמר ויוצר ויהודי אוהב ישראל ששמר על האיזון בין החיים בגלות לבין יהדותו שלא פעם בא לידי ביטוי בשירה ובמוסיקה שלו. לאונרד כהן הוא איש מרתק: יש לו קצת משמשון הגיבור וקצת מדוד המלך (שגם היו משוררים); הוא כואב במוסיקה כמו איוב הצדיק וסוחף ומלהיב כמו משה רבנו; כהן הוא סימביוזה של הגדולים באמת שהפכו אותו, אם רצה ואם לא, לכהן הגדול מכולם. חשוב שתמצאו את ההשראה שלכם, הספר עשוי לעוזר לכם ואני מקווה שתמצאו מה זה הדבר הזה שמדליק אצלכם את היצירתיות או את הרצון לחשוב אחרת.
אם התהליך מתחיל בבעיה, בואו ננסה להבין מה זו בעיה. בדרך כלל כשאומרים בעיה, מיד עולה לבני אדם לראש משהו שלילי או רע. חִשבו רגע: אתם בבית והילדים באים ואומרים יש בעיה; מן הסתם, תחשבו שקרה משהו רע. ואם עובד בא למנהל שלו ואומר שיש בעיה, הנחת היסוד הסבירה (ואני שונא הנחות יסוד)היא שקרה משהו רע. אבל האם בעיה היא בהכרח תמיד משהו רע או שלילי? אני רוצה שתתחילו להתייחס מעכשיו לבעיות באופן שונה. מעתה בעיה = אתגר, אין בעיות, יש אתגרים. ומיד ניגשים לפצח אותם. בעיה = אתגר = הזמנה למצוא פתרון.
תיק תק
בני אדם נולדים יצירתיים, ואז השעון הביולוגי מתחיל לתקתק תיק-תק-תיק-תק... והם נעשים פחות ופחות יצירתיים. ומי אשם? בתי הספר במתכונתם הנוכחית הפכו ל"אויב היצירתיות והמקוריות". גם ההורים תרמו את חלקם לדיכוי היצירתיות, ואולי החיים בעידן הטכנולוגי בכלל, כולם אשמים!, , אבל הזמן הוא האשם העיקרי. הזמן שהקטור ברליוז כל כך חשש ממנו. הזמן אשם אנחנו מתבגרים ואט-אט מתרחקים מהיצירתיות שלנו. חִשבו על זה. אך, האשמים לא מעניינים אתכם אלא מה ניתן לעשות ויש הרבה מה לעשות.
בספר זה אני מבקש להציג מודל מעשי שמנגיש יצירתיות, שיכולה להיות בסיס לחדשנות בעלת ערך. חשוב שתמצאו את ההשראה שלכם, חשוב מאוד לדעת לשאול שאלות ובראשם, למה?
אז מה זו יצירתיות?
יצירתיות מאופיינת ביכולת לתפוס את העולם בדרכים חדשות, למצוא דפוסים חבויים, ליצור חיבורים בין תופעות ואירועים שלכאורה אינם קשורים ולחולל פתרונות. יצירתיות כוללת את שלב החשיבה, שבה אני אתמקד בספר זה, את שלב הביצוע, ההפקה וההוצאה לפועל. הציור שלפניכם ממחיש את רעיון החיבורים. הנקודות בתמונה הימינית מייצגות את הידע שיש לבני אדם במגוון נושאים שלא בהכרח קשורים. בסיס הידע קרדינלי וככל שיש יותר ידע, יותר טוב, את הידע מקבלים בבית הספר, ברחוב ובאוניברסיטה. התמונה האמצעית, שיוצרת חיבורים בין בסיסי הידע השונים מסמלת את הניסיון שבני אדם צוברים מכל הרגל, הישרדות ועבודה התמונה השמאלית מצביעה על משהו אחר: חיבורים של ידע שיוצרים ערך חזותי. אם כך, יצירתיות מחייבת ידע (ואני מדגיש ידע רחב ככל שניתן) וחיבורים של הידע הקיים .
תהליך של חשיבה יצירתית
תהליך של חשיבה יצירתית מתחיל בצורך, בעיה, חידה, אתגר, משהו שמעורר חשיבה וסקרנות. בדרך כלל אלו דברים משמעותיים, בבית או בעבודה, שבני אדם רוצים לתת את דעתם עליהם ולכן הם ניגשים לפעולה. השלב הבא בתהליך יהיה שלב ההבנה, ניתוח אנליטי של הבעיה/ צורך/ אתגר. מה מאפיין אותם?, רק לאחר שיש הבנה ברורה אפשר להתחיל בשלב הבא: רעיונאות – העלאת רעיונות רבים ככול שניתן באמצעות שימוש בכלים כמו סיעור מוחות. שלב זה מעודד כמות של רעיונות ולא בהכרח איכות. השלב הבא הוא שלב הבחירה, סינון הרעיונות/ פתרונות שעלו בסיעור המוחות והתמקדות באלו שיוצרים ערך ונותנים מענה לצורך או לבעיה. התהליך, שנראה פשוט, הוא די מורכב וקשה, מדוע? כי הוא מחייב את המשתתפים בו להיות פתוחים לשינוי, וזה כשלעצמו מצב שאינו שכיח ולא "נורמלי".
"מדינת ישראל חוגגת 70 שנה עם אנרגיה ייחודית של יצירתיות ורוחניות. הספר של גוין הוא שילוב מופלא של רוחו המלטפת של לאונרד כהן ותשוקתו ליצירתית מעשית של ליאונרדו דה וינצ’י מנקודת מבט מרתקת של מי שמסלול חייו שזור באקדמיה ובתעשייה הישראלית פורצת דרך"
ברק בן אליעזר – מפקד "תלפיות" לשעבר, מייסד "מדעני העתיד" ומנכ"ל Winnovation
"גוין סאס משליך אור על היצירתיות, אולי התכונה האנושית הנדרשת ביותר בהסתכלות עתידית, ובוודאי אחת אשר טומנת בחובה החזר השקעה אישי וסביבתי דרמטי בעידן הנוכחי. סאס יוצר בספרו מעטפת של רוח, נפש ורגש לצד ניתוח אנליטי רציונלי וכמית של סיפור ושיפור אנושי בעל ערך רב לקורא ולחברה"
רו"ח אמיר איל, בעלים ויו"ר קבוצת ההשקעות אינפיניטי-אילים
"מקובל להניח כי יצירתיות וחשיבה חדשנית הן תכונות מולדות - או שיש לנו אותם או לא. עם זאת, נתן להיווכח כי אנשים המאופיינים כחדשניים מתמידים בתהליכי חקר התנסותי וחקירה ביקורתית למודעות עצמית ולהבנת העולם הסובב אותם. בדרכו המלומדת מציג ד"ר גוין סאס בספרו זה, כי אין זה מן ההכרח שיצירתיות וחשיבה חדשנית הן תכונות מולדות, כבני המין האנושי אנחנו יכולים ללמוד להיות יותר חדשניים ויצירתיים על ידי פיתוח התכונות שאנשים חדשניים חולקים"
פרופ' שרגא קירשנר, ארכיטקט ומתכנן ערים. מייסד המחלקה לעיצוב פנים וסביבה בשנקר ומייסד שותף של מכון רוזן לסביבה בת – קיימא
“בשפה קולחת ובלתי אמצעית מוצג מדריך פרקטי לחשיבה יצירתית. הספר - השוזר התנסות אישית עם תיאור אירועי הצלחה וכישלון מרחבי העולם העסקי - מנפץ מיתוסים, פורץ תבניות, ממריץ ליציאה מאזור הנוחות; ובין השאר, קורא לעיצוב מחדש של מערכת החינוך..
השראה אישית, המחוללת חשיבה מקורית, אינה מהווה תנאי הכרחי להיווצרות פרצי יצירתיות... ניתן, פרדוקסלית, לאמץ תהליכים מובנים לשם הפקת פתרונות יצירתיים. מקורי ויצירתי!”
פרופ' אריה מהרשק, נשיא המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה
"מדינת ישראל חוגגת 70 שנה עם אנרגיה ייחודית של יצירתיות ורוחניות. הספר של גוין הוא שילוב מופלא של רוחו המלטפת של לאונרד כהן ותשוקתו ליצירתית מעשית של ליאונרדו דה וינצ’י מנקודת מבט מרתקת של מי שמסלול חייו שזור באקדמיה ובתעשייה הישראלית פורצת דרך"
ברק בן אליעזר – מפקד "תלפיות" לשעבר, מייסד "מדעני העתיד" ומנכ"ל Winnovation
"גוין סאס משליך אור על היצירתיות, אולי התכונה האנושית הנדרשת ביותר בהסתכלות עתידית, ובוודאי אחת אשר טומנת בחובה החזר השקעה אישי וסביבתי דרמטי בעידן הנוכחי. סאס יוצר בספרו מעטפת של רוח, נפש ורגש לצד ניתוח אנליטי רציונלי וכמית של סיפור ושיפור אנושי בעל ערך רב לקורא ולחברה"
רו"ח אמיר איל, בעלים ויו"ר קבוצת ההשקעות אינפיניטי-אילים
"מקובל להניח כי יצירתיות וחשיבה חדשנית הן תכונות מולדות - או שיש לנו אותם או לא. עם זאת, נתן להיווכח כי אנשים המאופיינים כחדשניים מתמידים בתהליכי חקר התנסותי וחקירה ביקורתית למודעות עצמית ולהבנת העולם הסובב אותם. בדרכו המלומדת מציג ד"ר גוין סאס בספרו זה, כי אין זה מן ההכרח שיצירתיות וחשיבה חדשנית הן תכונות מולדות, כבני המין האנושי אנחנו יכולים ללמוד להיות יותר חדשניים ויצירתיים על ידי פיתוח התכונות שאנשים חדשניים חולקים"
פרופ' שרגא קירשנר, ארכיטקט ומתכנן ערים. מייסד המחלקה לעיצוב פנים וסביבה בשנקר ומייסד שותף של מכון רוזן לסביבה בת – קיימא
“בשפה קולחת ובלתי אמצעית מוצג מדריך פרקטי לחשיבה יצירתית. הספר - השוזר התנסות אישית עם תיאור אירועי הצלחה וכישלון מרחבי העולם העסקי - מנפץ מיתוסים, פורץ תבניות, ממריץ ליציאה מאזור הנוחות; ובין השאר, קורא לעיצוב מחדש של מערכת החינוך..
השראה אישית, המחוללת חשיבה מקורית, אינה מהווה תנאי הכרחי להיווצרות פרצי יצירתיות... ניתן, פרדוקסלית, לאמץ תהליכים מובנים לשם הפקת פתרונות יצירתיים. מקורי ויצירתי!”
פרופ' אריה מהרשק, נשיא המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה
אז מה זו יצירתיות?
יצירתיות מאופיינת ביכולת לתפוס את העולם בדרכים חדשות, למצוא דפוסים חבויים, ליצור חיבורים בין תופעות ואירועים שלכאורה אינם קשורים ולחולל פתרונות. יצירתיות כוללת את שלב החשיבה, שבה אני אתמקד בספר זה, את שלב הביצוע, ההפקה וההוצאה לפועל. הציור שלפניכם ממחיש את רעיון החיבורים. הנקודות בתמונה הימינית מייצגות את הידע שיש לבני אדם במגוון נושאים שלא בהכרח קשורים. בסיס הידע קרדינלי וככל שיש יותר ידע, יותר טוב, את הידע מקבלים בבית הספר, ברחוב ובאוניברסיטה. התמונה האמצעית, שיוצרת חיבורים בין בסיסי הידע השונים מסמלת את הניסיון שבני אדם צוברים מכל הרגל, הישרדות ועבודה התמונה השמאלית מצביעה על משהו אחר: חיבורים של ידע שיוצרים ערך חזותי. אם כך, יצירתיות מחייבת ידע (ואני מדגיש ידע רחב ככל שניתן) וחיבורים של הידע הקיים .
תהליך של חשיבה יצירתית
תהליך של חשיבה יצירתית מתחיל בצורך, בעיה, חידה, אתגר, משהו שמעורר חשיבה וסקרנות. בדרך כלל אלו דברים משמעותיים, בבית או בעבודה, שבני אדם רוצים לתת את דעתם עליהם ולכן הם ניגשים לפעולה. השלב הבא בתהליך יהיה שלב ההבנה, ניתוח אנליטי של הבעיה/ צורך/ אתגר. מה מאפיין אותם?, רק לאחר שיש הבנה ברורה אפשר להתחיל בשלב הבא: רעיונאות – העלאת רעיונות רבים ככול שניתן באמצעות שימוש בכלים כמו סיעור מוחות. שלב זה מעודד כמות של רעיונות ולא בהכרח איכות. השלב הבא הוא שלב הבחירה, סינון הרעיונות/ פתרונות שעלו בסיעור המוחות והתמקדות באלו שיוצרים ערך ונותנים מענה לצורך או לבעיה. התהליך, שנראה פשוט, הוא די מורכב וקשה, מדוע? כי הוא מחייב את המשתתפים בו להיות פתוחים לשינוי, וזה כשלעצמו מצב שאינו שכיח ולא "נורמלי".
אם התהליך מתחיל בבעיה, בואו ננסה להבין מה זו בעיה. בדרך כלל כשאומרים בעיה, מיד עולה לבני אדם לראש משהו שלילי או רע. חִשבו רגע: אתם בבית והילדים באים ואומרים יש בעיה; מן הסתם, תחשבו שקרה משהו רע. ואם עובד בא למנהל שלו ואומר שיש בעיה, הנחת היסוד הסבירה (ואני שונא הנחות יסוד)היא שקרה משהו רע. אבל האם בעיה היא בהכרח תמיד משהו רע או שלילי? אני רוצה שתתחילו להתייחס מעכשיו לבעיות באופן שונה. מעתה בעיה = אתגר, אין בעיות, יש אתגרים. ומיד ניגשים לפצח אותם. בעיה = אתגר = הזמנה למצוא פתרון.
תיק תק
בני אדם נולדים יצירתיים, ואז השעון הביולוגי מתחיל לתקתק תיק-תק-תיק-תק... והם נעשים פחות ופחות יצירתיים. ומי אשם? בתי הספר במתכונתם הנוכחית הפכו ל"אויב היצירתיות והמקוריות". גם ההורים תרמו את חלקם לדיכוי היצירתיות, ואולי החיים בעידן הטכנולוגי בכלל, כולם אשמים!, , אבל הזמן הוא האשם העיקרי. הזמן שהקטור ברליוז כל כך חשש ממנו. הזמן אשם אנחנו מתבגרים ואט-אט מתרחקים מהיצירתיות שלנו. חִשבו על זה. אך, האשמים לא מעניינים אתכם אלא מה ניתן לעשות ויש הרבה מה לעשות.
בספר זה אני מבקש להציג מודל מעשי שמנגיש יצירתיות, שיכולה להיות בסיס לחדשנות בעלת ערך. חשוב שתמצאו את ההשראה שלכם, חשוב מאוד לדעת לשאול שאלות ובראשם, למה?